עדשות ביפוקל הינן עדשות המכילות שני חלקים, כאשר לכל חלק מרחק מוקד שונה (כל חלק ב"מספר" שונה).
עדשות אלו משמשות במקרים בהם לאדם יש בו זמנית קוצר ראייה ורוחק ראייה.
היסטוריה
עדשות הביפוקל הומצאו על ידי בנג'מין פרנקלין, אשר שילב כמה עדשות נפרדות במסגרת משקפיים יחידה.
לאחר מכן, בשנת 1955, ג'ון אייזק הוקינס ייצר את עדשות הביפוקל ה"אמיתיות" הראשונות, כלומר העדשות הראשונות שלא הורכבו מכמה עדשות נפרדות אלא היוו חתיכה אחת שבתוכה כמה מוקדי עדשה.
מולטיפוקל
כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, הומצאו עדשות מולטיפוקל, אשר עושות את המעבר בין מרחקי המוקדים בצורה הדרגתית ובכך מעלימות מהעדשה את המראה החצוי, אם כי במחיר של "צילינדר" בלתי רצוי בצידי המשקפיים
בשנים האחרונות נוצרו משקפיים בעלי עקרון פעולה דומה למסך LCD, אשר משנות את מוקדן בהתאם למרחק החפץ הנצפה מהצופה. פיתוחים אלו רחוקים מלהיות בשימוש האוכלוסיה הכללית
חסרונות של עדשות ביפוקל
בחלק מהמשתמשים, עדשות אלו יכולות לגרות לכאבי ראש או אפילו סחרחורות מכיוון שיש להתרגל לצורת המשקפיים ולחלקים השונים בהם.
בטבע
לשלב הזחל המימי של חיפושית צוללת יש שתי זוגות רשתיות ולכן הן יכולות להחליף את מוקד ראייתן מקרוב לרחוק בצורה קלה, בדומה לעדשות ביפוקל.