חדות ראיה מוגדרת כיכולת של הנבדק להבחין בפרטים במרכז שדה הראיה שלו.
מדידת חדות ראיה
חדות ראיה נמדדת לרוב על ידי בדיקת ראיה המוכרת כ"בדיקת סנלן". במהלך הבדיקה מציבים במרחק של 6 מטר מהנבדק לוח שעליו אותיות בגבהים שונים.
אדם שחדות הראיה שלו 6/6 (חדות ראיה שנחשבת מצויינת) יוכל לראות את האותיות שגובהן 8.7 מ"מ או יותר.
אדם שחדות הראיה שלו היא, לדוגמא, 6/12 יוכל לראות ממרחק 6 מטר את האותיות שאדם שראייתו תקינה יוכל לראות ממרחק 12 מטר, כלומר הוא צריך מרחק קצר פי 2 כדי לראות היטב (או אותיות גבוהות פי 2 ).
מהצד השני – אדם שחדות הראיה שלו היא 6/3 יוכל לראות ממרחק 6 מטר את האותיות שאדם שראייתו תקינה יוכל לראות ממרחק 3 מטר (כלומר, הוא רואה טוב יותר) וכן הלאה.
ולכן – ככל שהמספר הימני קטן יותר מהמספר השמאלי חדות הראיה גבוהה יותר (כמו 6/3).
ככל שהשמאלי קטן יותר מהימני (כמו 6/12) כך חדות הראיה נמוכה יותר וניאלץ להיעזר בתיקון הראיה באמצעות משקפיים.
לאורך הזמן התפתחו שיטות שונות להקטנת המרחק הדרוש למדידה.
שיטה אחת היא שימוש במראה כדי להכפיל את המרחק (אם הנבדק במרחק 3 מטר מהמראה והמראה במרחק 3 מטר מהלוח – קיבלנו מרחק הדיקה של 6 מטר).
שיטה שניה היא הקטנת הלוח והאותיות באופן פורפורציונלי כדי לדמות ראיה ממרחק גדול יותר.
כמו כן המדידה כיום הינה משולשת – על כל עין בנפרד ועל שתי העיניים ביחד. תוצאות שלושת המדידות לא בהכרח קשורות אחת לשניה.